עברית

גיטרה

האקורדים הראשונים בגיטרה

שמונה אקורדים: G, D, A, C, E, Em, Am, Dm. נבחרו לא לפי דעה אלא לפי שני מספרים — כמה מאמץ דורשת האחיזה וכמה פעמים נחוץ האקורד.

שמונה האחיזות

כיצד נבחרו השמונה האלה

כמעט כל רשימה של אקורדים ראשונים היא דעה. זו חישוב משתי מדידות, ושתיהן רשומות ליד כל אחיזה.

המאמץ נובע מהאחיזה עצמה: כמה אצבעות היא דורשת, אם נחוצה ברה, כמה על היד להתפרש, כמה גבוה על הצוואר לוחצים — והאם מיתר מושתק שוכב בין מיתרים מצלצלים. האחרון הוא הקשה ביותר בהתחלה, כי אצבע שכבר עושה משהו אחר צריכה להשתיק אותו.

השימוש נובע משמונה־עשר רצפי אקורדים נפוצים: נספר בכמה מהן מופיע האקורד — מחושב בסולמות שבאמת מנוגנים בכלי הזה. אקורד שייך להתחלה אם הוא דורש מעט מאמץ ונחוץ לעיתים קרובות.

שום אחיזה ברשימה הזאת אינה דורשת ברה. זו אינה ותרנות אלא ההבדל הגדול ביותר: אצבע השוכבת שטוחה על פני כמה מיתרים בעוד שלוש אחרות לוחצות עולה שבועות — וכל השמונה כאן מסתדרות בלעדיה.

מה כבר אפשר לנגן איתם

18 רצפים אינם זקוקים לשום אקורד מחוץ לשמונה האלה. לא הבטחה אלא ספירה: רצף עומד כאן רק אם כל אחד מאקורדיו מופיע למעלה.

מה בא אחר כך

שלושת אלה מופיעים ברצפים בתדירות הגבוהה ביותר, אך דורשים ברה. הם הגבול בין ההתחלה להמשך.

עוד על אקורדי ברה

אנוטונה עושה את זה בשבילך

צלמו את התווים או נגנו את המנגינה — אנוטונה מזהה את הסולם, כותבת את התווים ומעבירה אותם לכל סולם אחר. בחינם.

הצצה באנוטונה

כל צליל בדף הזה מחושב, לא מועתק.