קשת המשכה וקשת חיבור
חמישה מקרים, כל אחד פעמיים להאזנה: אותם ראשי תווים בלי קשת ועם קשת. מה שמשתנה אינו בתמונה אלא בצליל.
קשת בין שני ראשי תווים נראית תמיד אותו דבר. את משמעותה קובע דבר אחד בלבד: הגובה של הראשים שהיא מחברת.
אותו גובה: אז זו קשת המשכה, ומשני תווים נעשה צליל אחד שנמשך כאורך שניהם יחד. הראש השני אינו מנוגן לעולם — הוא עומד שם רק כדי לומר כמה עוד נמשך הראשון.
גבהים שונים: אז זו קשת חיבור, ונשארים צלילים כמספר הראשים. הם רק מנוגנים בלי ניתוק, האחד זורם אל הבא.
לכן כל מקרה עומד כאן פעמיים, ובשתי התמונות אותו מספר ראשים. מי שסופר תוך כדי האזנה שומע מאחורי קשת המשכה פחות צלילים ממה שהוא רואה. זה כל ההבדל, והוא אינו עניין של פרשנות אלא דבר שנשמע.
קשת ההמשכה
שני תווים זהים וקשת ביניהם: מנוגן רק הראשון, והוא ממשיך להישמע עד שגם השני היה נגמר. בתמונה עומדים ארבעה ראשים, ונשמעים שלושה צלילים. נזקקים לזה בכל מקום שבו משך אינו ניתן לכתיבה בערך תו אחד — וזה קורה לעתים קרובות יותר משנדמה.
יותר משני תווים
הקשת מחברת תמיד בדיוק שני ראשים. אם צליל אמור להשתרע על שלושה, נכתבות שתי קשתות זו אחר זו; התו האמצעי נושא את שני הקצוות. ובכל זאת נשמע רק צליל אחד, והוא נמשך כאורך כל הראשים יחד. כך ניתן לכתוב כל משך שהוא, גם כזה שאין לו סימן משלו כלל.
מעבר לקו התיבה
קו התיבה אינו עוצר צליל. אם תו מתחיל בסוף תיבה ואמור להישמע אל תוך הבאה, הוא נחלק בקו ומחובר — אחרת אי אפשר, שכן כל תיבה חייבת להסתכם בפני עצמה. מכל זה לא נשמע דבר: הצליל חוצה את הגבול בחלקות, כאילו אינו שם.
קשת החיבור
מעל גבהים שונים אותה קשת אומרת דבר אחר לגמרי: נגן זאת בלי ניתוק. הצלילים נשארים מה שהם וכל אחד מהם מנוגן; מה שמחובר הוא האופן שבו הם באים זה אחר זה. בכלי קשת זה אומר משיכת קשת אחת לכול, בכלי נשיפה נשימה אחת, בפסנתר אצבעות שנשארות למטה.
הסינקופה
קשת המשכה מעבר לפעמה מזיזה את המשקל. הצליל הארוך אינו מתחיל על הפעמה אלא לצדה, וחולף מעליה — הפעמה שם, אבל איש אינו מנגן אותה. בדיוק מזה חיות מוזיקת הריקוד, הג׳אז ומחצית הזמר הפופולרי. בדפוס זה נראה זוטה; בצליל שומעים מיד שמשהו נוטה.
לפי מה מבחינים ביניהן
הלוח מראה את אותה קשת פעמיים, בכל פעם מעל שני ראשים. מימין לראשים אותו גובה, משמאל לא — זה הכול, ולא נדרש יותר. מימין נשמעים שני צלילים ארוכים, משמאל ארבעה קצרים.
מי שרוצה להבחין בין קשת ההמשכה ובין קשת החיבור אינו מביט אפוא בקשת אלא בראשים שמתחתיה. זה נכון גם במקום שנראה בלתי מוכר: קשת מעל שלושה ראשים זהים או יותר אינה מחברת אלא מאריכה — כל תו אל הבא אחריו. וקשת מעל שני ראשים שביניהם חצי טון אינה מאריכה אלא מחברת, ככל שהגבהים קרובים זה לזה.
מה שעומד לצדה
כמה נמשך תו בלי קשת ואילו ערכים קיימים, זה נמצא אצל ערכי תווים. כיצד נפתח צליל — קצר, מודגש, נישא — נמצא אצל הטעמה; קשת החיבור שייכת לאותה משפחה, כי היא אומרת את מה שאומרת המילה legato.
סימנים מוזיקליים · ערכי תווים · הטעמה · מילון מוזיקלי
אנוטונה עושה את זה בשבילך
צלמו את התווים או נגנו את המנגינה — אנוטונה מזהה את הסולם, כותבת את התווים ומעבירה אותם לכל סולם אחר. בחינם.
הצצה באנוטונהכל צליל בדף הזה מחושב, לא מועתק.