כיוון זנב התו
חמישה מקרים להאזנה ולהתבוננות: אותה תיבה, פעם אחת מסודרת כהלכה ופעם אחת עם זנב שנכפה הפוך. הצליל אינו משתנה.
הזנב אינו אומר דבר על הצליל. הוא פונה מעלה או מטה כדי שהתו יישאר בתוך החמשה ולא יבלוט מעבר לשוליה. הכלל הוא הקו האמצעי — השלישי מבין החמישה: מתחתיו הזנב פונה מעלה ועומד מימין לראש, עליו ומעליו הוא פונה מטה ועומד משמאל.
במפתח סול הקו האמצעי נושא את B, במפתח פה את D. אין מדובר אפוא בגובה צליל קבוע אלא במקום על החמשה — אותו B מקבל במפתח אחר זנב אחר.
בדף הזה כל מקרה עומד פעמיים זה לצד זה: מצד אחד כפי שיש לסדר, ומן הצד האחר עם ההפך שנכפה. שניהם מצלצלים אותו דבר — הגבהים והכניסות נמדדו מן הצליל, כיוון הזנב מן התמונה החרוטה.
מתחת לקו האמצעי
הצליל E עומד מתחת לקו האמצעי, ולכן הזנב פונה מעלה ויושב מימין לראש. כך הוא נשאר בתוך החמשה. מן הצד השני אותו E שזנבו נכפה מטה: הוא בולט מתחת לחמשה, והקריאה נעשית כבדה יותר. הגובה זהה בשתי התמונות.
על הקו האמצעי ומעליו
הצליל C הגבוה מונח מעל הקו האמצעי, ולכן הזנב פונה מטה ויושב משמאל לראש. הגבול חד: כבר B היושב על הקו האמצעי מקבל את הזנב מטה. מן הצד השני אותו תו שזנבו נכפה מעלה — שוב אותו צליל, תמונה אחרת.
אקורד: הצליל הרחוק ביותר מכריע
לאקורד שלושה ראשים וזנב אחד. את כיוונו מכריע הצליל העומד הרחק ביותר מן הקו האמצעי. כאן הנמוך רחוק יותר מן הגבוה, ולכן הזנב פונה מעלה — אף שאחד התווים עומד מעל הקו האמצעי. מן הצד השני אותו אקורד שנכפה מטה.
קבוצה בקורה: כיוון אחד לכולם
ארבע שמיניות תחת קורה אחת. לבדן היו פונות לכיוונים שונים, שכן שתיים מונחות מתחת לקו האמצעי ושתיים מעליו. אבל הקורה קושרת אותן לקבוצה אחת, והקבוצה מקבלת כיוון אחד — באותה אמת מידה: הצליל הרחוק ביותר קובע. מן הצד השני אותה קבוצה שנכפתה מעלה.
שני קולות: זה מזה והלאה
שני קולות על חמשה אחת. כאן לא המיקום קובע עוד אלא הקול: העליון מקבל את הזנב מעלה, התחתון מטה, גם אם שניהם עמדו באותו צד של הקו האמצעי. כך רואים בקריאה מיד איזה תו שייך לאיזה קול. מן הצד השני אותו דבר מוחלף — ובדיוק אז אובד החוט.
הקו האמצעי מכריע
שלושה מקרים חורגים מן הכלל הפשוט, ובדיוק הם המבלבלים בקריאה. באקורד מכריע הצליל העומד הרחק ביותר מן הקו האמצעי — לא הגבוה ביותר ולא הנמוך ביותר. קבוצה מחוברת בקורה מקבלת כיוון אחד ויחיד לכל תוויה, גם היכן שתווים בודדים היו עומדים אחרת. והיכן ששני קולות חולקים חמשה אחת, העליון פונה תמיד מעלה והתחתון תמיד מטה, ויהיו התווים היכן שיהיו: שם הזנב אומר לאיזה קול שייך התו.
לתו שלם אין זנב כלל. השאלה עולה רק מן החצי ואילך — ומן השמינית מצטרף הדגל, תמיד באותו צד של הזנב.
מה עומד לידו
כמה ארוך תו ומניין בא הזנב בכלל: ערכי תווים. כיצד קוראים תווים מן ההתחלה: ללמוד לקרוא תווים.
סימנים מוזיקליים · ללמוד לקרוא תווים · מילון מוזיקלי
אנוטונה עושה את זה בשבילך
צלמו את התווים או נגנו את המנגינה — אנוטונה מזהה את הסולם, כותבת את התווים ומעבירה אותם לכל סולם אחר. בחינם.
הצצה באנוטונהכל צליל בדף הזה מחושב, לא מועתק.