קבוצות לא סדירות
שש דרכים לחלק את הזמן, כל אחת פעמיים להאזנה: תחילה החלוקה הרגילה, ואחריה אותו מקטע מחולק אחרת.
קבוצה לא סדירה אינה גובה צליל ואינה סימן, אלא חלוקה של הזמן: כך וכך תווים במקום שבו היו עומדים אחרים. התיבה אינה מתארכת ואינה מתקצרת — היא רק נחתכת אחרת.
את זה קשה להסביר וקל לשמוע. לכן כל מקרה עומד בדף הזה פעמיים: פעם אחת בחלוקה הרגילה, פעם אחת עם אותו מקטע מחולק לקבוצה. שתי השורות נמשכות בדיוק אותו זמן ושתיהן יושבות על אותו צליל — כך נשאר הזמן הדבר היחיד שנבדל.
טריולת שמיניות
3 שמיניות בזמן של 2 — הקבוצה הלא סדירה השכיחה ביותר בפער ניכר. היא מחלקת פעמה אחת לשלוש במקום לשתיים ונשמעת כמעט בכל קטע סווינג ובלוז. בדפוס היא מסתדרת בדרך כלל בלי סוגר: הקורה כבר מאגדת אותה, והמספר מספיק.
טריולת רבעים
3 רבעים בזמן של 2. אותה חלוקה כמו בטריולת השמיניות, קומה אחת מעלה — מה שמתחלק אינו פעמה אחת אלא שתיים בבת אחת. קשה יותר לקלוע אליה במידה ניכרת, כי התו האמצעי נופל בין שתי פעמות ואין לו במה להיאחז.
טריולת שש־עשריות
3 שש־עשריות בזמן של 2, כלומר טריולה בתוך שמינית אחת ויחידה. לעיתים רחוקות היא עומדת לבדה: בריצות ובדמויות מהירות באות כמה בזו אחר זו, ואז נשמעת התיבה כולה מהירה יותר באופן אחיד בלי שהקצב משתנה.
דואולה
2 תווים בזמן של 3 — הטריולה במהופך. היא מופיעה רק במשקלים מורכבים כמו 6/8, שבהם הפעמה מחולקת מלכתחילה לשלוש: שם חוצה אותה הדואולה לרגע לשתיים. במשקל שפעמתו ממילא זוגית לא היה לה מה לעשות.
קווינטולה
5 תווים בזמן של 4. חמש אינה נותנת לחצות אותה ולא לחלק אותה לשלוש, ודווקא בזה קסמה: היא נשכבת לרוחב הדופק ונפגשת איתו שוב רק בפעמה הבאה. מנגנים אותה כתנועה אחת, לא כחמישה תווים ספורים.
סקסטולה
6 תווים בזמן של 4. אם שומעים אותה כשתי טריולות או כשלושה זוגות מכריעים רק ההדגשים — ועל כך לא הגיעו ספרי הלימוד מעולם להסכמה מלאה. בדפוס שתיהן נותנות אותה תמונה; איזו קריאה נתכוונה מסגירה המוזיקה שמסביב.
במה מזהים קבוצה לא סדירה
במספר. הוא עומד מעל התווים ואומר כמה נדחסו למקטע — שלוש מעל שלושה תווי שמינית, חמש מעל חמישה תווי שש־עשרית. אם התווים מחוברים בקורה, הקורה כבר מאגדת אותם והמספר עומד מעליהם לבדו; אם אינם מחוברים, מותחים סביבם סוגר ישר והמספר נכנס לאמצעו.
במקום שבו היחס אינו מובן מאליו, יש מהדורות המדפיסות את שני המספרים עם נקודתיים — שבע מעל תווי שש־עשרית יכולה במשקל מורכב לומר שבע בזמן של ארבע או שבע בזמן של שש. כשעומד מספר אחד בלבד, הנחלף הוא החלוקה הרגילה של המשקל.
כמה ארוך נעשה תו בודד
החשבון זהה בכל פעם: לוקחים את משך הזמן שהיה לתו בלי הקבוצה ומכפילים אותו במספר הנחלף מחולק במספר שלו. תו שמינית בטריולת שמיניות נמשך אפוא שני שלישים מתו שמינית רגיל, ותו שש־עשרית בקווינטולה ארבע חמישיות.
למעשה איש אינו מחשב זאת תוך כדי נגינה. סופרים את הקבוצה כיחידה בפני עצמה — טה־טה־טי לשלוש, טה־טה־טי־טה־טה לחמש — ורק נזהרים שהתו הראשון ייפול על הפעמה ושהפעמה הבאה תגיע בזמן. המספרים שמעל נועדו לבדיקה, לא לנגינה.
היכן עומדת החלוקה הרגילה
הדף הזה מסביר את היוצא מן הכלל. מה שהוא מחליף — תווים שלמים, חצאים, רבעים ושמיניות והשתיקות שלהם — עומד אצל ערכי תווים. איזו פעמה יש לתיבה מלכתחילה, ומדוע הדואולה מופיעה רק במשקלים מסוימים, עומד אצל סימני משקל.
סימנים מוזיקליים · ערכי תווים · מילון מוזיקלי
אנוטונה עושה את זה בשבילך
צלמו את התווים או נגנו את המנגינה — אנוטונה מזהה את הסולם, כותבת את התווים ומעבירה אותם לכל סולם אחר. בחינם.
הצצה באנוטונהכל צליל בדף הזה מחושב, לא מועתק.